איך נצליח לקרב אלינו את המתבגרים - שמורדים, מסתגרים, ומתרחקים קצת מאיתנו?

אחד הכלים המשמעותיים בדרך המאתגרת שלנו כהורים הוא ללמוד איך לנהל עם המתבגרים שלנו את השיח הפתוח, במטרה שיתקרבו אלינו וידעו שאנחנו תמיד שם עבורם.

לצורך כך כדאי שנכיר את התקשורת המקרבת.

תקשורת מקרבת היא הגישה המובילה לניהול מערכות יחסים בצורה יעילה, מקרבת, ובונה אמון. השיח ממוקד בהבנת הצרכים של הצדדים המעורבים תוך הקשבה ואמפתיה, במטרה למצוא פתרונות באמצעות השיח המקרב.

כדאי לכולנו לנהל את השיח בינינו לבין הילדים, וגם בינינו המבוגרים, באמצעות התקשורת המקרבת (הלא - אלימה) בלי לשפוט ולהעביר ביקורת, בלי לפרש, ובלי לקפוץ עם הצעות כאלה ואחרות.

ארבעת מרכיבי התקשורת המקרבת הם: (1) תצפית והתבוננות ללא פרשנות. (2) רגש ומצב הרוח של האדם מולנו. (3) הצורך / הבעיה. (4) בקשה - מה ניתן לעשות כדי לתת פתרון לבעיה.

כהורים, נהיה קשובים ב-100% למה שהילדים אומרים לנו. נקשיב בלבד, ובהדרגה נגלה מה מסתתר מאחורי המילים, מתחת להתנהגות הנראית, ונבין לעומק מה הם מרגישים. זה חשוב מאוד, כי הלא כל התנהגות מקורה ברגש. כשהילדים מכירים בכך שאנחנו רואים מה הם מרגישים - הם יהיו בטוחים שמבינים אותם, וזה לכשעצמו מרגיע, מפחית כעסים ומאזן קונפליקטים.

הרבה פעמים הם בעצמם ימצאו את הפתרון. הרבה פעמים הם רק רוצים לפרוק.

תקשורת מקרבת היא הדרך שלנו להיות אמפתיים ומלאי חמלה לילדים שלנו, ומתוך המקום הזה נוכל לתת מענה מדויק יותר לצרכים שלהם, מה שיעודד אותם להתקרב אלינו ולהמשיך לשתף אותנו במה שהם עוברים.

גישת תקשורת מקרבת פותחה ע"י ד"ר מרשל רוזנברג כבר בשנות ה-60, משמשת כבר יותר מ-200 מדינות בעולם, מביאה תפישת עולם נעדרת אלימות, ומודל יישומי-שימושי לפתרון ולמניעת סכסוכים.