גבולות וכללים והקשר לסמכות הורית

גבולות וכללים אנחנו מעניקים כמתנות לילדים שלנו וגם לעצמינו, מכיוון שילדים צריכים אותם כחלק מהגדילה וההתפתחות שלהם במסגרת בטוחה, ואנחנו ההורים זקוקים להם כדי להתנהל ביעילות ובהצלחה. הגבולות והכללים צריכים להיות ברורים לכולם, והם מחייבים גם את ההורים! לא חשבתם אחרת, נכון? אם הכלל הוא שבבית שלנו לא צועקים - אתם מחויבים לא לצעוק, או אם הכלל הוא שכשאני מדברת אליך אתה מקשיב ולא מתעסק בטלפון - כמובן שגם אתם מחויבים להתנהג בהתאם, להקשיב לילד כשהוא מדבר אתכם ולא להתעסק בטלפון, מסוגלים?

למה זה חשוב?

גבולות וכללים מעניקים מסגרת יציבה לכל המשפחה, ותחושת מוגנות וביטחון. הם מאפשרים לילדים להבחין בין מותר לאסור, בין רצוי למצוי, וללמוד כבר מגיל צעיר איך לפעול ולהתנהג בצורה מותאמת לסביבה ולסיטואציה. הורים שמעניקים לילדים שלהם גבולות וכללים, מעניקים להם ביטחון עצמי, דרך- ארץ, מוסר וערכים. אחת המטרות שלנו כהורים היא להכין את הילדים לחיים עצמאיים, ובעתיד מן הסתם הם ייפגשו הרבה מסגרות עם גבולות וכללים - החל מהגן, בית הספר, צבא, אוניברסיטה, מקומות עבודה, זוגיות ומשפחה. לכל מסגרת גבולות וכללים אותם כולנו נדרשים לשמור. במשפחה, גבולות וכללים ברורים הם חוקי המשחק, הם יוצרים מסגרת של סדר ובהירות, כולם מבינים איך מצופה מהם להתנהג, ובאמצעותם להורים קל יותר להתנהל ולשמור על שגרה יציבה. כשיש בבית גבולות וכללים ברורים ומוסכמים על כולם - אתם למעשה מבססים סמכות הורית מעצימה - כזו שמחזקת אתכם כמנהיגים, מחזקת שיתוף פעולה מצד הילדים, ומסייעת לכם להתמודד בהצלחה עם האתגרים הרבים.

ההבדלים בין גבולות וכללים:

הגבולות הם הקווים האדומים שלרוב זהים אצל כל המשפחות כמו - בבית שלנו לא זורקים חפצים, לא מקללים, לא מרביצים ולא פוגעים באף אחד. ואילו הכללים משתנים בקרב המשפחות לפי סגנון, גישת חינוך והעדפות ההורים. הכללים משתנים וגמישים יותר בהתאם לצרכים ולגילים השונים של הילדים. למשל- כן/לא לאכול בסלון, כן/לא צופים בטלוויזיה בזמן הארוחות, כן/לא יוצאים לחברים לפני שמסיימים שיעורי בית ומטלות, שעות שינה, שעות חזרה הביתה וכד'. אתם ההורים מחליטים על הכללים ואוכפים אותם בעקביות ובהתמדה. חשבו יחד מהם הכללים שהכי חשוב לכם ליישם בבית שלכם. אם אתם הורים למתבגרים צעירים ומעלה (החל מגיל 7) חשוב מאוד שתשתפו את הילדים ביצירת הכללים, תוך הקשבה אמתית והתחשבות ברגשותיהם וצרכיהם.

איך ניישם גבולות וכללים ונהפוך סמכותיים?

מהרגע שיצרתם גבולות וכללים, והם ברורים לכל בני המשפחה, חשוב כאמור שתקפידו לאכוף אותם בעקביות ובהתמדה. הילדים צריכים להבין שלהתנהגות שהם בוחרים יהיו השלכות: רווח או הפסד. במידה ושמרו על הגבולות והכללים - ירוויחו אוירה נעימה ומהנה במשפחה, ואתם תחזקו אותם, במידה ולא - הם יפסידו, אתם תכעסו עליהם, תמנעו מהם הנאה, זה לא יהיה להם נעים, וכך ילמדו שההתנהגות שבחרו לא תשתלם להם בעתיד, ועם הזמן לא יחזרו עליה! זכרו שקול הורי חזק הוא קול של הורה שאומר, מתכוון ומיישם! חשבו לפני שתגיבו, ואל תאיימו אם לא תיישמו. למשל, אם קבעתם שלא מרביצים בבית, ובכל זאת הילדים רבים ביניהם וגולשים להתנהגות אלימה, אתם מתערבים, בודקים מה קרה, משקפים: "אנחנו רואים שאתם כועסים, משהו הרגיז אתכם, אבל (מזכירים את הגבול) אצלנו בבית אין אלימות ולא מרביצים", תדגישו בחירה: "אתם יכולים לבחור להירגע ולדבר כמו גדולים, להמשיך לשחק יחד בהנאה, או שאתם נכנסים עכשיו לחדרים/ אאלץ לקחת לכם את המשחק/ לכבות את המסך" (בהתאם לגיל ולסיטואציה), אתם מוסיפים משפט העצמה: "אני סומכת עליכם שתבחרו להתנהג אחרת ולא באלימות כדי שתוכלו ליהנות יחד". שימו לב- רק פעם אחת אתם מזכירים את הגבול! במידה והם בחרו להפסיק בהתנהגות האלימה - אתם מחזקים: "איזה יופי, אני רואה שאתם משחקים יפה/ לא רבים על השלט, אתם יכולים להיות גאים בעצמכם!" במידה והם ממשיכים במריבה, זה הזמן שאתם מיישמים את ההפסד: אתם פונים אליהם ואומרים בקול סמכותי ורגוע "אני רואה שבחרתם להתנהג ככה ולהפסיד את הזמן שלכם יחד, חבל, ככה לא תוכלו להמשיך, כנסו עכשיו לחדרים /אני נאלצת לכבות את המסך". חשוב ביותר ליישם את ההפסד, גם אם הילדים מוחים, צועקים מתחצפים, בוכים. עם הזמן תהיו בטוחים, הם יבינו שזו אחריות שלהם לשמור על גבולות וכללים, ובפעם הבאה יוכלו לבחור אחרת. זכרו להתמיד ולהיות עקביים, לנהל שיח פתוח ואמפתי עם הילדים ולהבהיר להם את חשיבות הגבולות והכללים בבית, בלי צעקות ובלי עונשים, הם בוחרים, מרוויחים או מפסידים.