האם את באמת האימא שחלמת להיות?

כמה פעמים חלמת להיות האימא המושלמת? כזו שתאהב את הילדים שלה הכי בעולם, תגדל אותם להיות מאושרים ומצליחים, ותטפל בהם ברוך, במסירות ובסובלנות רבה. אימא כזו שתעניק את הלב והנשמה, תטפח, תפנק ותגן עליהם מכל רע. אימא רגועה, נעימה וקשובה כל הזמן, שלא תצעק, לא תאיים ולא תצא מדעתה. שתצליח תמיד להכיל, תגלה סבלנות, ותצליח להבין את ילדיה ולתת מענה לכל כאב וצורך. חלמת לתת להם וגם לקבל מהם בחזרה: אהבה, הערכה, הודיה, וכבוד. רצית לגדל אותם שיהיו אנשים טובים, מלומדים, ערכיים, עצמאיים ומצליחים יותר ממך. נשבעת לעצמך שתהיי האימא הכי טובה בעולם, אימא לדוגמה, ושיום יבוא ואת תוכלי להתגאות ולשמוח בהם.

כמה פעמים חלמת...?

ואז, השנים עוברות, והמציאות לפעמים מאכזבת, מתסכלת, ואת ממש לא מרגישה מושלמת..

מסע חיים עשיר בהתמודדויות ואתגרים, שמחות וכאבים, שעברת עם ילדך מהרגע שנשאת אותו ברחם, לאורך השנים ועד היום, הופך לעיתים מאתגר, מורכב וכמעט בלתי אפשרי עבורך. את עובדת בחוץ ובבית, המטלות לא נגמרות, והשגרה מתישה. איך אפשר לתפקד בצורה מושלמת ולהיות סבלנית ונעימה, כשיש עלייך כל כך הרבה עומס, לחצים, קשיים ודאגות? פתאום את מוצאת את עצמך עצבנית, מתוסכלת, מיואשת ומאבדת שליטה. את לא מצליחה להתפנות להיות אימא ולתפקד כמו שחלמת, לא מצליחה להתייחס בסבלנות, או בכלל להקשיב להם, עד כדי כך שנדמה לך שנכשלת, ואת מרגישה רעה ולא ראויה.

אימא יקרה, את לא לבד במערכה, כל האמהות באשר הן חלמו כמוך, ולפעמים מרגישות רחוקות מהחלום. תביני, השאיפה הזו להיות האימא המושלמת היא בעצם פנטזיה של כולנו, אבל למעשה אין חיה כזו "אימא מושלמת". רוב האימהות הטובות - טועות, לומדות, מתנסות, ומשתדלות לעשות את הכי טוב ונכון שהן יכולות ומבינות.

תהיי רגועה, את אימא טובה. תהיי שלמה ולא מושלמת.

מכירה את המושג "אם טובה דייה"?

"אם טובה דיה" (good enough mother) – הוא מושג שהמציא הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט. לדברי ויניקוט, מרבית האמהות הן "אמהות טובות דיין" באופן טבעי. "אם טובה דייה" היא האם שנוכחת מספיק, שנמצאת, קשובה לתינוק, לצרכיו, כך שיוכל לפתח "עצמי אמיתי", אך לא באופן טוטאלי וסימביוטי. היא אם המספקת את צרכיו הבסיסיים של תינוקהּ כאשר הוא נזקק להם, אך גם יודעת ללמד אותו שלעיתים הוא לא יצליח לקבל את כל מה שהוא רוצה, בדיוק ברגע שהוא רוצה. באופן טבעי, ה-"אם הטובה דיה" נכשלת לעיתים בסיפוק מענה מיידי ונכון לתינוק, והיא אמורה "להיכשל" יותר ויותר בתפקידה כ-"אם טובה דיה", כך שהילד גדל ולומד לדחות סיפוקים, ולווסת את רגשותיו. מרבית האמהות הן "אמהות טובות דיין" באופן טבעי, ולא אמהות מושלמות.

כך שבצד ההצלחות שלנו כאמהות, יהיו לנו באופן טבעי גם כישלונות, והדבר החשוב הוא, שבמקום להתמלא ברגשות שליליים של תסכול ואשמה, כדאי שנשנה גישה, נתמלא בתקווה, נעצור רגע ונחשוב מה למדנו מהסיטואציה, מה נוכל לעשות אחרת כדי להתנהל באופן יעיל ומקדם יותר.

השאלה שתוכל לעזור לך להבין אם את "אימא טובה דייה" היא - מה הילד שלך היה אומר, לו היו שואלים אותו "איזו מין אימא יש לך?"

חשוב שנרגיש שלמות ובטוחות בהתנהלות שלנו, שנאמין במסוגלות ההורית שלנו, אבל שנדע גם לזהות מה חסר לנו באימהות, ומה עוד היינו רוצות להשיג וללמוד.